ישבתי השבוע בהרצאה שהיתה מהגרועות שהייתי בה.המרצה ניסה לסקור סוג של הבניה חברתית, הניח לא מעט מחקרים ואז דיבר על חיים עובריים ואיך אנחנו מתחילים מאותו בסיס.
גרועה ההרצאה ככל שהיתה, שלחה אותי לחשוב.
אנחנו מתחילים נקבה, כל עובר מתחיל כנקבה, זה דיפולט של הטבע.
הצורה הבסיסית שלנו היא נקבית. היא אבן הבניין.
עד גיל 6 שבועות עובריים
HCG הוא הורמון המופרש על ידי העובר בתחילת ההריון ואחר כך על ידי השליה.
תפקידו לתמוך בייצור פרוגסטרון שחיוני לשימורו של ההריון.
ככל שרמתו בדם עולה, העובר מרגיש נוח יותר להתפתח ברחם ויש הקושרים בין הופעת פעימה ראשונה לבין רמה מסוימת של ההורמון הזה בדם.
בעיני זה מעניין מזווית אחרת. הלב נכנס להילוך רק כאשר המרחב מוגן ובטוח.
בדרך כלל נבחין בפעימה ראשונה סביב גיל 6 שבועות עוברים.
כן. בדיוק באותו השבוע מהפיסקה הקודמת.
זה הגיל שבו אם ההרכב הגנטי של העובר הוא XY – רק אז כרומוזום Y ייכנס לפעולה.
עד אז הוא שקט ונותן לכרומוזום X לייצר את הצורה והמבנה. זה אומר משהו על נשים ומיכלים וצורות אבל גם על גברים ולבבות
התיאום הזה בזמן העוברי בין פעימה של הלב להתפתחות זכר קסומה בעיני.
אני יודעת ש HCG דומה במבנה שלו ל LH שתומך ביצירת טסטוסטרון ועל אף שלא קראתי את זה בשום מקום אני בטוחה שיש קשר בין הופעת דופק עוברי לכניסתו של כרומוזום Y לפעולה.
שיש קשר בין רמת הבטחון והצורה שנותן המבנה הנקבי ליכולת העוברית להפעים את הלב ואם תרצו גם ללהפעים אותו כאן כגבר.
HCG גם תורם לירידת תגובת מערכת החיסון של האם בקבלת העובר, פחות מלחמות של הגוף האימהי בהיריון ויותר שקט.
איך התרחקנו ככה מהבסיס הזה?
גם של הפחות מלחמות אבל בעיקר זה שגברים הם לב.
מרגיש כאילו הפטריארכיה בדקה כמה רחוק אנחנו (גם גברים וגם נשים) יכולים ללכת מתצורת הבסיס שלנו.
אולי עכשיו שניה לפני עידן הדלי אני יכולה להתפלל שהלוואי ונשים יהיו מה שהטבע שלהן התכוון ואז גברים יוכלו להיות מה שהטבע שלהם יודע להיות: לב פועם במרחב בטוח…
בתמונה, לב ענק של גבר שפעם היה קטן