המסלול שלי היה ברור לי מכיתה ו.
להתקבל לתיכון שרציתי להמשיך למגמה ביולוגית, להתגייס, להיות משקית חינוך להשתחרר וללמוד וטרינריה…
וכבר הייתי עליו, על המסלול הכה מתוכנן הזה בדרך להיות ד"ר דוליטל. סימנת וי על כל התחנות בדרך.
הלימודים היו אמורים להתחיל באוקטובר. באוגוסט ראיתי מודעה של בית הספר להומיאופתיה וחשבתי שזה יהיה נחמד לתת לחיות גם תרופות שאינן בקונבנציה.
קבעתי ראיון וביום המיועד הגעתי ברכבת לתל אביב. חיפשתי את הפתק בתיק כדי לתת לנהג המונית החביב את הכתובת. הוא לא הפסיק לפטפט ואמר שהוא מכיר את המקום וסיפר שסבתא שלו מחזיקה כוסות רוח בבית.
הייתי אמורה לחשוד כאן אם הייתי יודעת מה זה כוסות רוח…
הגעתי לבניין ישן ברחוב נהרדע ועליתי לקומה השניה, שיחה קצרה עם פקידת הקבלה הבהיר לי שטלי לא הגיעה היום אבל איריס תקבל אותי לראיון. גם כאן לא חשדתי…
התיישבתי מול איריס המתוקה וניסיתי להבין למה היא שואלת מדוע אני רוצה ללמוד רפואה סינית.
אין לי מושג מה זה רפואה סינית עניתי לה, אני רוצה ללמוד הומיאופתיה.
בירור נוסף והופ הבנתי שנהג המונית שם אותי במקום הלא נכון. אצלו הומיאופתיה ורפואה סינית זה אותו דבר.
אז שאלתי את איריס למה אני רוצה ללמוד רפואה סינית, במקום שהיא תראיין אותי הפכתי את היוצרות…
יצאתי אחרי שיחה מרתקת בת שעתיים, מזל שהיה לה זמן.
את הוטרינריה החליפה הרפואה הסינית. נהג המונית ההוא שינה את נתיב חיי שנקבע בכיתה ו.
החלום הזה של להיות וטרינרית בכלל לא היה שלי. כן אני אוהבת בעלי חיים. מאוד אוהבת.
אבל זו אמא שלי שרצתה לרפא אותם ולא אני. חייה לא איפשרו לה להגשים את החלום הזה והוא התגלגל אלי.
הקונסטלציה התערבבה פה וכמעט הגשמתי חלום שהוא לא שלי, מזל שנהג המונית שמע את הקריאה האמיתית של נישמתי ושם אותי חזרה על המסלול.
בלב שלי אני קוראת לו מיכאל כי אי אפשר שאדם ששינה את חיי יתהלך בהם ללא שם.
הרפואה הסינית (דיקור, שיאצו וצמחי מרפא) מבוססת התבוננות רוחנית מאוד על מערכת החיים השלמה.
בבסיסה עומד הדאו, השלם יש כאלה שיקראו לו אלוהים. הסינים פשוט קראו לו האחד.
האחד אינו אל מלא רחמים או כזה שמכה בחרון אפו. הוא פשוט קיים.
אחר כך באים השניים – היין והיאנג. ביצית וזרע המרכיבים את השלמות, או זכר ונקבה שמתחברים לאחדות, או חושך ואור, חום וקור, שמש ולבנה. אחריהם באים השלושה – אדם, אדמה ושמיים. השילוש שמחזיק את החיים על האדמה. לא רק פוטנציאל של יין ויאנג אלא מימוש בחיים האלה כאן ועכשיו.עונות השנה, האלמטנים השונים, נוזלי הגוף.
לצד ההתבוננות הרוחנית יש התבוננות קלינית בהירה מאוד על בריאות האדם.המלצות תזונתיות, מניעת מחלות וטיפול בהן. במחקרים עכשווים של נקודות הדיקור ניתן לראות במושגים של המערב את מה שידעו להגיד הסינים.
או בקיצור, זה עובד.
הרפואה הסינית התפתחה אי שם במקביל לימיה הראשונים של היהדות. אקלים אחר, חברה אחרת, תרבות שונה ובכל זאת הן כל כך דומות. בהמלצותיו לאורך השנים הרמב"ם מדבר על איבחון ונותן צמחים, תפריטים והוראות כאילו נלקחו מתוך טקסטים של הקיסר הצהוב .
כל כך הרבה חוטים מתחברים בה ברפואה הסינית, עבורי היא מיכל של ריפוי הן בגוף והן ברוח.
לאורך השנים העמקתי ברפואה הסינית יחד עם לימודים אחרים בתחומים שונים והרגשתי שבתוכי נטוים חוטים דקים דקים שיוצרים רשת בין כל החלקים של מה שאני יודעת. למדתי לקבל את מה שאני לא יודעת ואולי לעולם לא אדע ובענווה גדולה אני ניגשת למלאכתי הקלינית.
