גניקולציה, זויות קונסטלטיביות על גניקולוגיה מתובלות בהסברים של התופעה הגיניקולוגית.
אין במידע כאן להסביר את הסיבה הפיזילוגית או הקונסטלטיבית להופעת המחלה אלא לספר על מה למדתי בקליניקה בשנים שאני חוקרת.
רחם דו – קרני, רחם דידלפי ומחיצה ברחם.
כולם שייכים לקבוצת אבחנות המכונות יחד מום בית הרחם.
בית הרחם, אני אוהבת את זה שקוראים לו ככה. פחות את זה שמצמידים לו את המילה מום.
זה הבית הראשון שלנו, והייצוג הכי אמיתי בתוך הגוף לכל תחושת בית וזיכרון ביתי שיש לנו בדנא.
הוא מתארגן כמו שהוא מתארגן מכל מיני סיבות שעוד מעט נדבר עליהם.
לרחם צורת אגס חלול. הוא תלוי במרכז האגן כמו שנדלייר גדול.
כן אני כותבת בזכר, למרות שזה איבר נקבי.
תהיו איתי, תכף אגיע לזה.
המבנים הגאוניים של תכולת האגן הנשי מתחילים משני צינורות עובריים שבשלב די מוקדם של ההיריון מתאחים האחד לשני, המחיצה בניהם נהרסת וכך נוצר חלל אגסי יחיד.
כל הפרעה בחיבור ובאיחוי, תיצור מבנה אחר מהאגס המוכר.
היות וכל עובר מתחיל נקבה, אז אצל גברים אם שאלתן, הצינורות הללו נהרסים לחלוטין כשמופעל כרומוזום Y.
לשבעה אחוזים מכלל הנשים יהיו עניינים מבניים של בית הרחם, זה לא מעט.
תדמיינו אותם איתי רגע,
רחם דו קרני נוצר כאשר לא מתרחש איחוי תקין בחלקם העליון של הצינורות ונוצר מבנה בצורת לב,
במקום חלל אגסי ויחיד, נראה רחם עם שני חללים בחלקו העליון, הנשפכים לחלל תקין וצוואר רחם ונרתיק מושלמים.
כך יוצא שישנן נשים שקיבלו שדרוג לבית. במקום דירת סטודיו, הן קיבלו סלון למטה ושני חדרי שינה בגלריה. תוספת בניה שנוצרה בחיים העובריים.
רוב הנשים לא תדענה שיש להן עוד חדר ויחיו את חייהן ללא תסמינים.
זה נכון לכל קבוצת האבחנות הזאת, למעט ברחם דידלפי ששם הווסתות יכולות להיות לא מסונכרונות וזה מה שיביא את האישה לבירור.
איך באיש אחת הוסתות לא מסונכרנות? תחזיקו חזק…
רחם דידלפי נוצר כאשר מסיבה לא ידועה. הצינורות העוברים לא מתחברים בכלל ולאישה יהיו שני רחמים עם שני צווארים נפרדים לעיתים נרתיק אחד ובמקרים מאוד חריגים שניים. קצת כמו בעלים של שתי דירות צמודות עם חצר משותף.
ויש עוד…
כששני הצינורות התחברו אך המחיצה ביניהם נשארת נקבל רחם דירת סטודיו עם מחיצה בין המיטה לסלון. זהו המבנה שנראה הכי הרבה בכל מה שקשור למבנים לא סטנדרטים של הרחם.
אז למה לגוף לפתח מבנה משונה כזה לרחם? מה עומד מאחורי ריבוי החדרים הללו?
שניה לפני שאני עונה על זה אני רוצה להודות לכן שחיכיתן עם הכעס על זה שכתבתי רחם בזכר.
שהרי אין איבר נשי ממנו.
ובכן… כמו לכל דבר חשוב גם לרחם שני צדדים. פנימי וחיצוני שעובדים יחד.
הם לא תלויים אחד בשני אבל לתפקודו האופטימלי של הרחם הם חייבים לעבוד בסנכרון, כמעט כמו בזוגיות.
צד חיצוני, שרירי, מסיבי וחזק, עוטף ומגן על החלקים הפנימיים. אחראי על טונוס ומבנה ואחזקת הבית.עשוי מספר שכבות אלסטיות וחזקות בו זמנית.
חלק פנימי, הוא הרירית עצמה (אפשר לקרוא כאן). שומרת, מזינה ומערסלת את העובר מרגע נביטתו באגס הגדול.
אחראית באופן מוחלט על גדילתו הבריאה של דייר הבית. אלא שבלעדי השריר המטורף שעוטף אותה אין לה סיכוי גדול להצליח.
זה החלק של הלביאה שבתוכך, ששומר על הגוזלים שלה, אבל זה חלק עם תפקיד ארכיטיפי זכרי. ההזנה היא החלק הארכיטיפי הנקבי.
שנים זה תסכל אותי, החלוקה הארכיטיפית הזאת לזכר ונקבה אז דיברתי על תפקיד ייני ותפקיד יאנגי, אבל אמרתי את אותו דבר.
ולמה אני מתעקשת על זה עוד רגע, כי כל מלפורמציה שאני מדברת עליה בפוסט עוסקת במבנה, אף אחת מהן לא מדברת על תפקוד של הרירית. כולן עוסקות בחלק הזכרי בתוך המבנה הזה של הרחם.
זה חשוב כשמסתכלים על הרחם כבית חזק עוטף ומגן ולכן ההתייחסות בפוסט הזה לרחם בזכר.
ואפלו אני מעיזה ואומרת שכשעובדים עם אישה עם רחם כזה, שימו בד לאיזה אבא…
לפעמים נראה בשושלת הקרובה או הרחוקה, אבא כזה שמעל בתפקידו, לפעמים נגלה שהוא פשוט לא היה.
לפעמים כשאבא לא נוכח אז קורים דברים אחרים, הבית משנה צורה. זה קורה גם כשאמא לא נוכחת אבל אחרת.
למשל כשאי אפשר להתאבל על אובדן של אח או אחות וממשיכים לשמור להם מקום בבית, לא נוגעים בחדר. מכירים סיפורים כאלה שבמשפחה שמרו על החדר של הבן שנהרג עשורים אחרי שהוא איננו? או סיפורים על משפחות שהיו צריכות להתפנות מהבית שלהם וגרו במקום אחר אבל הלב שלהם נשאר בבית שמחכה להם שיחזרו. כן, גם זה שיחזור של אותה טרואמת היהודי הנודד.
יש לזה הרבה צורות
אנחנו בתקופה שהחלק הזכרי בנו שומר על הבית, על המבנה שאנחנו מכירים וסומכים עליו והקרקע לא יציבה.
תקופות כאלה יביאו אליכן לקליניקה את כל ביטויי הגוף שמחזיקים את התדר הזה.
סיפורי בית הרחם הם חלק מהסיפורים הללו, אנחנו והילדים שלנו נישא אותם כל עוד לא ניתן הכרה לחסר, לטראומה. יש הרבה וריאציות לסיפור הזה של אבא, כל מה שצריך זה להניח לו את הבד הראשון ולסמוך על השדה שייקח את זה לאן שצריך
ואם בא לכן/ם לספר כאן סיפורים כאלה של גוף ששינה צורת לסיפור אתן מוזמנות לכתוב לי
